כשקיבלתי את הנעל נמסרו לי הוראות הפעלה מאוד ברורות. ריצות שטח רק לאחר שימוש יום יומי של שבועיים – שלושה. עברו שלושה חודשים, שני מרוצים בשטח, מסלול מכשולים חלקלק אחד בחו"ל, והאוסף ריצות ביער בן שמן. בדיעבד לא צריך את ההרצה- או שהנעל מתאימה או שלא.
כמה מילים על כף הרגל שלי. רחבה, ושטוחה. מזה שנה שאני רץ עם מדרסים אורטופדיים. חמישה ימים בשבוע פוגשת כף הרגל את הכביש וביום השישי מפגש עם השטח. ריצות השטח יהיו שעתים וחצי לפחות.
פרטים טכניים (מבנה הסוליה, מנגנון בלימת הזעזועים, חומרים מתכלים) אף פעם לא הרשימו אותי, כך גם השיווק שעומד מאחורי השמות המרשימים של נעלי הריצה כיום. ואין לי כוונה לשכתב את מה שהיצרן- וצוות יחסי הציבור שלו- מיטיבים לתאר באתר של VASQUE.
נעלי שטח צריכות להראות ולהרגיש כמו נעלי שטח. באותו אופן שרכב כביש שקיבל הנעה כפולה לא הופך לגי'פ, כך נעל ריצה שקיבלה עיבוי חזותי ומעט יותר גומי בסוליה לא הופכת לנעל שטח. עכשיו צריך להגדיר 'שטח' כדי שיהיה ברור למה אני מכוון. שבלי כורכר רחבים, שוליים של כביש, לא עונים להגדרה של שטח. דרדרת, בולדרים, חלוקי נחל וסינגלים משובחים, כן.
הנעל שלנו מדברת שטח בשפה ברורה וחד משמעית. אין כל בעיה לבצע ריצות קצרות בכבישי שירות או לשלב מקטעי אספלט בריצות, אבל לא יותר מכמה ק"מ בכל פעם אחרת כף הרגל מתעייפת. מי שמתכנן ריצות כביש- שטח ביחס 50:50 שיחפש נעל בקטגוריה אחרת.
גרבי הריצה לשטח נוטות להיות עבות יותר- וטוב שכך. מבחינתי לצאת לריצת שטח עם גרביים דקות, מנדפות ככל שיהיו, לא בא בחשבון. בנעלי הכביש יהיה זה בלתי אפשרי לגרוב גרבי ריצה עבות יחד עם המדרסים ולא להרגיש את הלחץ, גם אם לא באופן מיידי כמעט בטוח שזה יגיע לאחר שכף הרגל תתרחב מהחום. מכאן שנעלי השטח חייבות לתת מספיק מקום למדרסים, לגרביים ועוד קצת מרווח לשלב שבו כף הרגל מתרחבת. הנעל שלנו עושה את כל זה באופן מושלם. יש משהו בחלק הקדמי של הנעל (האגן של האצבעות) שלא היה מוכר לי קודם לכן- חלל גדול ומרווח. אמרתי כבר שכף הרגל שלי רחבה והגרביים עבות ובכל זאת האצבעות לא נמחצות אחת בשניה, לא משפשפות אחת את השניה ומרגישות רעננות גם לאחר ריצה ארוכה. שוב פעם, את הסברים על הגיאומטריה וההנדסה של הנעל תמצאו באתר, מבחינתי זה מה שחשוב זאת התוצאה, והיא מצוינת.
בריצת שטח חשובים לנו האחיזה והיציבות ואת שתיהן מספקת הנעל בנדיבות. כאשר רצתי על שבילים לבנים לא היה שוני מיוחד למעט, שוב, המרווח באגן האצבעות. במסלולים טכניים ובשבילים עמוסי בולדרים הנעל נותנת הרגשת יציבות ללא קשר לקרקע עליה אתה דורך. המחיר ליציבות מלווה, בדרך כלל, בקשיחות יתרה ובמשקל- לא כאן. מצד אחד יש הרגשה ששטח הסוליה כל כך גדול כאילו אתה הולך עם BIG FOOT, מצד שני הנעל קלה, גמישה יחסית, ומאוד חדה. כל אלו מאפשרים לנוע בזריזות- כמעט -על כל תוואי שטח.
החלק הקדמי חיצוני (הטמבון) של הנעל מחוזק כדי לתת הגנה מסלעים ועצמים חדים. אחרי כמה מפגשים עם סלעים ובזנטים חבויים הודיתי בליבי למהנדסים VASQUE ששמרו על אצבעותי. שלא יהיו טעויות, ההגנה על הרגל היא היקפית(אמרנו טמבון) ולא מקיפה (חרטום).
אמנם הניסיון שלי עם הנעל מסתכם בשלושה חודשים בלבד, אך כבר עכשיו ניתן לראות שהבלאי של הנעל הזאת הוא לא רגיל- במובן הטוב של המילה. מטלית לחה והנעל כמו חדשה- לי זה חשוב. באותו אופן שאני דואג לשמר את החזות של נעלי העור(לעבודה) ונעלי הריצה (נשארות לבנות גם אחרי כמה חודשים) כך אני רוצה שנעל השטח תראה טוב ולא תתבלה במהירות.
הנעל נחלקת לשניים. חלק אחורי- בערך 2/3 מהאורך- שבו הסוליה שטוחה וקשיחה. החלק הקדמי מעוגל וגמיש יותר. נקודת המפגש בין שני החלקים גמישה מספיק כדי לאפשר תנועה מהירה וחלקה קדימה. חיבור תמיד יהיה נקודת החולשה וכך גם כאן. ההגנה שמספק הטמבון נעצרת רגע לפני נקודת החיבור ודווקא שם חטפתי, פעמיים.
בסיומה של כל ריצה אני נוהג לשחרר את השרוכים ולהוריד לחץ מכף הרגל. גם כאן מצאתי את עצמי משחרר את השרוכים, לא כי היה לי צורך, אלא מתוך הרגל. הנעל הזאת לא מעייפת את כף הרגל גם אחרי ריצה ארוכה בשטח טובעני-איך, ולמה, יסבירו המומחים אני רק מציין עובדה.
אמרו לי, לא פעם, שיש הבדל בין נעלי נשים לבין נעלי גברים, ולא בכדי. בדקתי ומצאתי שיש את אותה הנעל, בשינויים המתחייבים, גם לנשים. מעבר לצבעים לא מצאתי הבדל, גם לא בביקורות.
לסיכום: יציבות כמעט ללא דופי, אחיזה מצוינת ונוחות (גם עם מדרסים וגרבים עבות) יאפשרו לך לרוץ בבטחה ובמהירות כמעט בכל תנאי שטח. מבטיח לחזור ולעדכן איך תפקדה הנעל (לא הרץ) לאחר 60K ב'חוצה ארץ'.
תודה על הסקירה. קניתי את הנעליים ואף אחד לא אמר לי על נושא ההרצה שלהן.
יצאתי מריצת השמונה שלי עם כאבים בקרסול. מי אמר שצריך לנהוג איתן באופן זה ?
יואל,
כפי שציינתי בפתיח לסקירה, ההוראה היתה לא לרוץ מיד.
אני סברתי שאין צורך מאחר והרגל התרגלה מיד למבנה הנעל.
יתכן וטעיתי במסקנה שאין צורך בתקופת הסתגלות קודם לריצה.
אם כך, העיצה הטובה ביותר שאוכל לתת היא זאת שקיבלתי אני:
הליכה של שבועיים שלושה לפני תחילת הריצה.
יוסי